עכשיו,מכשהגיעה העת ללכת26/10/2015 15:32 | אודי גלבמןעַכְשָׁו מכְּשֶׁהִגִּיעָה הָעֵת לָלֶכֶת לְאַחַר שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת שֶׁל קֶשֶׁב, והכלת חַיִּים עֲצוּבִים שֶׁל אֲחֵרִים- שֶׁמִּלְּאוּ אֶת לִבָּהּ הָרַחוּם וְהַטּוֹב: הָאִשָּׁה שֶׁאֲנִי כֹּה אוֹהֵב וּמַעֲרִיץ חָשָׁה שֶׁגְּרוֹנָהּ כְּמוֹ נִשְׁנָק- שֶׁאֵינָהּ מוֹצֵאת אֶת הַמִּלִּים, שֶׁהַסְעָרָה בַּחוּץ אֵינָהּ אֶלָּא מֶטָפוֹרָה- לַדָּבָר הָאֲמִתִּי : שֶׁשּׁוּב לֹא יִהְיוּ חַיֶּיהָ כַּאֲשֶׁר הָיוּ. וּמָה יְהֵא בְּגוֹרַל הָאֲנָשִׁים שֶׁאֶת - כְּאֵבָם קָמָה לְשַׁחֵר כָּל בֹּקֶר, וּמָתַי תֹּאמַר לָהֶם תּוֹדָה עַל שֶׁסִּיְּעוּ לָהּ לְגַלּוֹת אֶת כֶּתֶר מַלְכוּתָהּ: אֶת הַיֹּפִי וְהָעָצְמָה- שֶׁבְּתוֹכָהּ. |