לשווא הלכתי דרך ארוכה

בקשתי כקבצן אהבה בדרכים

הלכת עם סוף לחלומות

מילים של צער מצלצלות כצחוק

עושים עובדות ליותר רכות

אותו צער מתקרב מתגנב

לפרחים בגני נפש

בקמילתם מרכינים ראש

*

מרחוק יפים חיי זוג

מרחוק אורות הבית בוהקים

לעולם לא נדע כמה רעש צועק

שם במסווה של עדינות מתוקה

ראי עודני חולם

צופה בזמנים עוברים

וכבר בא זמן שחרית

לחלום שמתפוגג