וַאֲנִי

צִפָּרְנַי סְדוּקוֹת, חֲבוּלוֹת-

מְאֻבָּקוֹת מֵחֲמַת שֶׁהָרוּחַ נוֹגַעַת בָּהֶן וְלֹא מַרְפָּה,

וַאֲבַק דְּרָכִים עִקֵּשׁ מְבַקֵּשׁ לְהוֹתִיר בּוֹ סִימָנָיו

בִּבְקָרִים עַזֵּי שֶׁמֶשׁ חֲצוּפָה,

וּבלֵּילוֹת בָּהֶן הַגֶּשֶׁם מִתְדַּפֵּק עַל קִירוֹת מַחְבּוֹא

בָּהּ הֵן מְבַקְּשׁוֹת לִמְצֹא מְנוּחָה עֲצֵלָה לִנְדוּדֵיהֶן .

וּלְעִתִּים ,בַּסֵּתֶר-

יֵשׁ וְאֶצְבְּעוֹת רַכּוֹּת, עֲנֻגּוֹת-

לוֹטְפוֹת מְבושֵׁיהֶן מִשּׁוּם מָקוֹם יָדוּעַ,

מֵאַחֲרִית יָמִים אֲלֵיהֶן נִכְסְפוּ

כָּל שְׁנוֹתֵיהֶן הַהוֹלְכוֹת ,

וְקֻלְמוּס צַח מַעֲטֶפֶת

וְרַךְ וְעָנֹג,

לְאַחַר שֶׁהוּבַךְ בִּטְעָמֶיהָ הַמְּתוּקִים

שֶׁל תְּחוּשַׁת פֻּרְקָן בִּלְתִּי מוּבֶנֶת:

נוֹתֵן בָּהֶן שִׁיר אַהֲבָה מֻפְתָּע.

ואני, ציפורני סדוקות לבמתה של אביה הנפלאה והמיוחדת