סופה של תקופה03/11/2015 14:08 | אילן פסרמןוביום אחד הכל מתפוצץ ונותר אתה לבד על חוף בודד. מסתכל אתה לאחור ולפנים ואינך יודע אם לצחוק או להפנים. הלפנים מלא בתיקווה ומהאחור נותר רק פצע ומוגלה. כנס שכשך בין הגלים, מלח הים ירפא הפצעים, הזכרונות גועשים רועמים בראשך ומי הים לא יצליחו להסירם ממך. צא מהמים רוץ לפנים שכח את הדרך ארוכת השנים שלפעמים היטיבה אך ברובה פגעה והותירה רק טעם מר של אכזבה. אל תחשוש מהבאות , נסיונך ימנע ממך לחזור על אותן הטעויות. אזור אומץ, השל את קליפות העבר, רוץ קדימה לשדות הבר. נשום את ריח החופש, גע בזמן החדש, כי כה טהור הוא ומבטיח חיים של ממש. |