אש היצירה

זו האש שלי, הבערה שבגופי. האדרנלין המתפרץ,  הצעקה העמומה.

הכוח שבי לבעור, לצרוח, לאבד את החושים.

ואני מנטרלת אותה. נשאבת לקריאה אינסופית, למידה מתישה. והיא טובה לי, חיונית. אך מה עם הלהבה שביצירה?

המכחול בשבילי הוא פה, הכלי ליצירת אותיות. זו השפה הבלעדית שלי, איתה אני אומרת הרבה במעט. אבל זו הדרך הנכונה לי כולם אומרים.

האמנם?