יום חורף- לבד בספרייה הציבורית

לראשונה , ראיתיה בספריה הציבורית

יום חורף

בודדה

אבודה

כמו מוקפת גדר תייל

ניגשתי, חייכתי, אהבתי

אחר שנים, ואני נוסע על גזרי הלב

ראיתיה

מתרחקת כאורות מכונית בלילה

מדבר סוגר וחול מסמא

והיא,

כמו לבושה עדיין כאב הפרידה

המענה הקולי שלי , חסר אותה

לא פעם

כמו "גלות" האבנים המתגלגלות

כמו יתמות המילה

- חסר

אותה

ואני משאלה

בואי נאהב עוד פעם

עוד פעם

בטרם יוולד החורף הבא.