בְּשֶׁל אַחַת שֶׁכְּמוֹתֵךְ הֲרֵינִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי

מֻשְׁלָךְ כְּעֵשֶׂב שֶׁצְּבָאִים דָּרְכוּ עָלָיו בִּמְנוּסָתָם

הַפִּרְאִית, רְדוּפֵי תְּלָאוֹת: אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֵי וּמָתַי יִטָּרְפוּ,

שֶׁמָּא יִישְרְדו וְלִבָּתָם מְהַלֶּכֶת עִמִּי רַכָּה וּמְלַטֶּפֶת

וְנוֹשֶׁפֶת בְּעָרְפִּי כְּמַחְלִיקָה עִמִּי סוֹדוֹת יַלְדוּת רְחוֹקִים ,

וְהֵם וַאֲנִי יוֹדְעִים שֶׁבְּסוֹפָם שֶׁל דְּבָרִים יִגַּע בָּנוּ הַחֹפֶשׁ, גֵּאִים

וְחַיִּים אוֹ מֵתִים, וְאַתְּ- מָה?

הָתִהיי עִמִּי שָׁם בִּבְרִיחָתִי,כְּמֵהָה וְנוֹגַעַת בְּרַגְלֵי הַדּוֹהֲרוֹת,

מְבַקֶּשֶׁת עַל נַפְשָׁהּ.לְכִי אֶל חַיַּיִךְ.

בִּי הַחֹפֶשׁ מְנַגֵּן בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת.

בשל אחת שכמותך