וְגַם לוּ הָיוּ שָׁבִים הַיָּמִים-

לֹא הָיָה אֵי מִי לְקַבְּלָם,

לָתֵת לָהֶם אֶת בִּרְכָתוֹ

לְנַעֲרָם, לְטַלְטְלָם, לִנְגֹּעַ

בְּעֵירֻמָּם כַּאֲשֶׁר הָיִית אַתְּ

בְּחֶבְיוֹנָן שֶׁל שָׁעוֹת וְדַקּוֹת:

לְנַחֵם אוֹתָם. בַּקֹּר. בְּחֹם.

לִנְגֹּעַ. לָלֶכֶת שׁוּב.דּוֹמֶה שֶׁכְּדַאי

שֶׁאֵלֵךְ לְהָבִיא לַחַמָּנִיּוֹת וּגְבִנִיות

וּקְצָת שְׁחִיתֻיּוֹת קְטַנּוֹת מִדומִינִיק

אוֹ רולאדין אוֹ הבראסרי, מָה שֶׁתִּרְצִי.

כּוֹס יַיִן אוֹ שְׁתַּיִם גַּם.

וְיָשׁוּבוּ יָמִים .תָּשׁוּב הַתְּשׁוּקָה. גַּם אַהֲבָה -

אַף בְּאִם יָצְאָה לָפוּשׁ קִמְעָא,

מִשּׁוּם שֶׁתַּמָּה סַבְלָנוּתָהּ.

וגם לו היו שבים הימים