כתם האש

לעיתים,

אני גר רחוק מליבי

מחפש את המקומות

בהם קברתי

חלומות

בבתי עלמין ריקים

דווקא

לעולם,

הלילה בו צרח ליבי

נישא על כנפי

רוחות שקופות

במשק עגורים נוחתים

למנחת ערב

ובתווך-

סוד אבני הבדולח

של הלב

תמיד,

 האש שלא חדלה

היותך קביים בעוניי

דהרת מלאכים

לעד,

באוזניי

שאלתך

"הניתן לראות

לראות

את עצב הפרחים?"

ובי-

עצב לכתך

יקרה,

אני מתפשט בחושך.