אֲנִי שׂוֹנֵא פְּרָחִים,  שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִין סוּג

שֶׁל שְׁחִיתוּת וְהַשְׁחָתָה וְהוֹנָאָה וּמִקָּח וּמִמְכָּר שֶׁל

יֹפִי הַמּוּבָא לָעוֹלָה וְעוֹד מְעַט יֵעָלֵם כְּלֹא הָיָה

וְרַק רֵיחוֹ יִרְדֹּף אוֹתִי מָשָׁל הָיוּ יְמותיו חַיִּים בְּתוֹכִי,

יְפֵהפִיִּים וַאֲדֻמִּים כְּעֵין הַשָּׁמַיִם בִּשְׁקִיעוֹת נִרְדָּמוֹת

שֶׁאוֹתָן אַתְּ זוֹכֶרֶת הֵיטֵב מִשּׁוּם שֶׁהֵעַרְתִּי לָךְ כַּמָּה 

יָפָה וְרֵיחָנִית הִנָּךְ , וְכַמָּה אָהַבְתִּי לְנַשֵּׁק כָּל חֶלְקִיק

וּפִסָּה, וְכָל גַּרְגִּיר מֵעוֹרֵךְ שַׂר לִי הַלְלוּיָהּ וּבַיּוֹם הַבָּא

לֹא הָיִית אִתִּי עוֹד. מָשָׁל פֶּרַח הָיִית , מֻשְׁלָךְ לְגוֹרָלוֹ

כְּמוֹ הַזֵּרִים הַכְּמוּשִׁים הָהֵם לְיַד הַמַּצֵּבוֹת.