.מֵעֵת לְעֵת אֲנִי נוֹטֵל אֶת נֶכְדָּתִי הַקְּטַנָּה

לַגִּינּוֹת בָּהֶן מְשַׂחֲקִים יְלָדִים עִם אִמּוֹתֵיהֶם.

לִבִּי קַשּׁוּב אֶל הַצַּד הַמִּתְרַחֵק וְהַמִּתְקָרֵב

שֶׁל הַחַיִּים, פּוֹרֵעַ חֹק בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת-

מְבַקֵּשׁ לָשׁוּב אֶל הַיָּמִים שֶׁל אָז,

 וְהַשְּׁעָרִים נְעוּלִים.

 וַאֲנִי תָּמֵהַּ לְדַעַת מָה חוֹשְׁבוֹת עָלַי 

הָאִמָּהוֹת הַיָּפוֹת עִם כְּתוֹבוֹת הַקַּעֲקַע פֹּה וָשָׁם,

 וּנְעוּרֵיהֶן - שֶׁגַּם הֵן אֵינָם לָנֶצַח, 

 אֲבָל שְׂעָרָן הָרָטֹב -

הִנּוֹ כַּטַּל בּוֹ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לָסוּךְ יָדַי.

 וְלֹא עוֹד.