חשופה14/12/2015 21:44 | אתיקה כהןעלה ועוד עלה נושרים והעץ נותר ללא מלבושים חשוף לימים הקרים זקוק לחיבוק ולרגעים חמים ואני כאן כעץ ללא המלבוש בגופי צינה, את אהובי לא אפגוש דלת נטרקה, פצע דימם דמעה ועוד דמעה, את הלב לחמם ערומה וחשופה ישבתי תחתיו הריק בלבי כמראה לענפיו זרועות מושטות כמבקשות דבר את אהובי שהלך ולא חזר חדר פרוזדור ועוד חדר הלב המבקש מעט סדר בין הרצוי למצוי כי הלב חצוי בין תשוקה בוערת לאמת מכוערת בין להיות עיוורת ולהוציא את החירשת לא לשמוע לא לראות לא להבין ....ומה שנשאר זה רק להרגיש |