קדרות...

הרוח פורט על מיתרי הליל

יבבה שרקנית פולחת הס

חתול שמוט זנב

מלקק כפותיו,מילל

קריאתו נבלעת

במרתף נטוש ואפל .

על ספסל ברחוב

מתחת לפנס נכלם

שרוע מכורבל

חסר תכלית,ומזל

על עיתון וקרטון

מלאי אמפטיה קפואה

אורות מנצנצים,מועקת ערב חג.