בְּיָלדוּתִיי לֹא הָיְתָה לִי עֶדְנָה תְּמִידִית.

שׁוֹטֵף הָיִיתִי בְּעֵינַי אֶת הָרְחוֹבוֹת שֶׁמִּמֵּילָא

עָמְדוּ לְהִסָּלֵל כְחָלוף הַשָּׁנִים, וְלֹא מוֹצֵא

נֶחָמָה רְאוּיָה בְּעַנְנֵי הַחוֹל.רוּחוֹת הָיוּ בָּאוֹת

מִן הַיָּם, מְעַרְפְּלוֹת אֶת מַחְשְׁבוֹתַי.אֵין לִי 

מֻשָּׂג כֵּיצַד גָּדַלְתִּי לִהְיוֹת מִי שֶׁאֲנִי. מָה שֶׁאֲנִי.

הוֹלֵךְ בָּרְחוֹבוֹת וּמִתְבּוֹנֵן בַּחֲרִיצֵי מִדְרָכוֹת. תּוֹהֶה

לְגוֹרַל הַהוֹלְכִים וְשָׁבִים וַאֲשֶׁר לֹא יָשׁוּבוּ עוֹד,

וּלְאָן נָשָׂא הַגּוֹרָל אֶת קִירִיל שֶׁאוֹתוֹ פָּגַשְׁתִּי

בְּמוֹסְקְבָה לְיַד כְּנֵסִיַּת סַנְּט פֶּטֶּר וְהוּא מְעַשֵּׁן

סִיגַרְיָה אַחַר סִיגַרְיָה וּמְסַפֵּר לִי בְּאַנְגְּלִית עִלֶּגֶת

שֶׁהוּא בֶּן שִׁשִּׁים וְחַי עִם אִמּוֹ , וְשׁוֹמֵר עָלֶיהָ שֶׁלֹּא

תָּמוּת כִּי אֵין לוֹ פֶּנְסְיָה וּמִמָּה יִחְיֶה אָז, וְהַדִּירָה

אֵינָהּ שֶׁלּוֹ וְאָז- מָה אָז- היהיה עֲנַן חוֹל הַנּוֹסֵק

לִשְׁמִי הָאֵין. וּמָה עוֹשֶׂה קיריל הָרֶגַע כְּשֶׁגֶּשֶׁם עַז

שׁוֹטֵף אֶת רְחוֹבוֹת תֵּל אָבִיב.וְכָל זֹאת קָרָה לִפְנֵי

שֵׁשׁ שָׁנִים, וְעַכְשָׁו שֶׁלֶג בְּמוֹסְקְבָה וְאֵיךְ אֵדַע

מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ. שְׁאֵלוֹת זוֹרוֹת חוֹל בָּעֲנָנִים. הַכֹל

חוֹל. הָכּל אֱתְמּוֹל. הָכּל מָחָר.