לְאָן, ד'ה פָאק תִּרְצִי שֶׁאֵלֵךְ , הֵיכָן 

תִּרְצִי שֶׁאָנִיחַ אֶת פָּנַי העייפות, לְנַעֵר

וּלְהִתְבּוֹנֵן באשר חָרַב וְלֹא ישוב עוֹד

בְּלֹא תְּנָאִים מֻקְדָּמִים שֶׁל חֶשְׁבּוֹן

לְלֹא מַחְשֶׁבֶת יֶתֶר עַל שֶׁהָיָה וְקָרַס 

וְאיננו עוד בנמצא, וְאֶרֶץ לֹא נוֹשֶׁבֶת

מִתְבּוֹנֶנֶת בְּרַגְלֵי הַקּוֹרְסוֹת מֵחַמַּת

שֶׁעָיְפוּ צְעָדַי כִּי אֵין לְאָן לָלֶכֶת , וְאֵין

עַל מָה לַחֲלוֹם, וְלִבִּי שָׁבוּר מֵחַמַּת

הַיְּדִיעָה שֶׁהַמֵּתִים מֵתִים וְהַחַיִּים חַיִּים,

וְהַנותר הֲרֵיהו  לְלֹא תִּקְוָה שֶׁל מַמָּשׁ:

וּמָה יַגִּידוּ לְיַלְדֵיהֶם , מָה יוֹתִירוּ לְמַעֲצֵבָה-

וְאֵין עוֹד מַחְשָׁבוֹת עַל יָמִים טוֹבִים.