רְגָעִים

רְגָעִים שֶׁחָוִיתִי אִתָּךְ
הִפְעִימוּ בְּלִבִּי בְּעִירָה
וְיָמִים שֶׁנָּהִיתִי אַחֲרַיִךְ
לִבּוּ בְּגוּפִי חֶמְדָּה.

עֵת חָלְפוּ עִדָּנִים
מְגִיחִים כִּסּוּפֵי עֲלוּמַי
כְּמוֹ הַזְּמַן עָמַד מִלֶּכֶת  
מְעוֹרְרִים תּוֹכְכֵי מַאֲוַיַּי.

שָׁב אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא
מַאֲזִין לְזִמְרַת הַנַּחְלִיאֵלִים
וְלִלְחִישַׁת הָרוּחַ הַחֲמִימָה
הַלּוֹטֶפֶת עָרְפִּי

מַמְתִּין,
תַּחַת עֵץ הַתַּפּוּחַ
לָדַעַת מֵאוֹנֵנוּ
כְּאָדָם אֶת חַוָּה.