הַלֵּב חַי בְּנִפְרָד מהגוף

הַלֵּב הַצָּעִיר בְּיוֹתֵר הוּא אִמָּא

הַלֵּב שֶׁל בִּתִּי הוּא תּוֹצֶרֶת בֵּית 

אֵיזֶה אִישׁ אֵיזוֹ אִשָּׁה אֵיזֶה לֵב 

לָאַרְיֵה יֵשׁ לֵב.....יאה

באופן אִישִׁי זֶה הַלֵּב שֶׁלִּי שאוהב אוֹתָהּ כָּל כָּך

הַלֵּב שֶׁלִּי מסתיים בְּקֶשֶׁת גְדוֹלָה

הַלֵּב הוּא תָּמִיד הכי לָכֵן אֲנִי פּוֹחֵד לעזוב אוֹתוֹ לְבַד

לֵב הַיָּם מטביע נְשִׁיקוֹת בַּמַּיִם

הַלֵּב שֶׁל הזריחה מִתְגַּלֶה בצהריים

וַאֲנַחְנוּ עוֹד שׁוּרָה בְּלֵב האלוהים

במפות עַתִּיקוֹת הַלֵּב ממתין להימצא 

לֵב מֵעֵבֶר לַיָּם יָכוֹל לִהְיוֹת יַבָּשָׁה 

שָׁקֶף אֶת השמיים ותגלה אֶת לֵב השקנאים

הַלֵּב שֶׁל הַסּוֹף מַבִּיט לְאָחוֹר ומחייך

הַלֵּב שֶׁלְּךָ ציפור עַל מִימֵי הַיָּם

בְאֶמְצַע הַלֵּב יֵשׁ חֲדַר שֶׁנִּקְרָא אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ 

אֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר רָגוּעַ

כשאת מורידה אֶת החולצה

וְלוקחת אוֹתִי לַלֵּב