הָיָה בָּהּ הַקֶּסֶם הַבִּלְתִּי מְעֻרְעָר-הוֹ,אֲנִי יוֹדֵעַ

אֶת שֶׁאֲנָשִׁים דָּחֲקוּ אֶל תּוֹךְ זִכְרוֹנָם בְּעֵת

שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת וּפָנֶיהָ נְטוּלוֹת הָאִפּוּר

נוֹשְׂאוֹת חוֹתָם שֶׁל גַּאֲוָה מִתְנַשֵּׂאת שֶׁלֹּא אָהַבְתִּי,

אוּלַי בְּשֶׁל הָעֻבְדָּה שֶׁלַּיְלָה עָמַד לַחְלֹף וּבַבֹּקֶר 

הִיא הָיְתָה כְּאַחַד הָאָדָם. 

יוֹם אֶחָד אֲפַרְסֵם דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה לִי. 

אֲבָרֵר עַד אָז מִי מִשְּׁנֵינוּ הָיָה בְּגִלּוּפִין. 

אֱמֶת לֹא בְּהֶכְרֵחַ מְזֻקֶּקֶת, טְהוֹרָה.מַמָּשׁ לֹא . 

אֲבָל בַּבֹּקֶר קַמְתִּי שִׁכּוֹר וּמְיֻזָּע, וְהִיא

הָיְתָה שָׁם מַמְתִּינָה לְאִשּׁוּר סוֹפִי וּמֻחְלָט עַל כַּמָּה

דְּבָרִים בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִיִּים  בְּדַקּוֹת שְׁנוּיוֹת בַּמַּחֲלֹקֶת

בַּאֲשֶׁר לִשְׁפִיּוּתָן.אֵיכְשֶׁהוּ הַזְּמַן לְהַעֲלוֹת עַל נֵס

גַּם אֶת הַשִּׁנּוּי בַּבֵּאוּר.בַּקְּרֶדִיטַצְיָה.בִּתְפִיסַת הָעוֹלָם.