ובאישון 

זמן עפעפיים

של בקר

כמו

קסם גלימתה

המותרת

חבלי רוך נפתלים

ודמעת הדובדבן הרך-

תוהה אודות

מתיקות יומו ,

משל-

לובן כתפיה

המופשט-

בפתיינות נואלת.

כהבטחה-

לא מקויימת.

ויום נעצר.

עד יבוא לילה.