דומיה וזעקה

15/01/2016 11:03 | יצחק אור



הדומייה הגדולה

זו הבוקעת

מטוהר שמש עולה

משא קרני אהבה

שחר חדש


בראשית ברא אלוהים

את השמים

והארץ

איש - אישה

-ואהבה


ונבראנו לאהוב

נלחמנו קין והבל הבל וקין

וחבקנו חמתו של אל וחסדו

גם, בארץ לא נודעת


ליבי וגופי מנחה

על מזבחותייך

ראשי בחיקך

נתון לחסד חרבך

- כי אהבתי


חרסי ליבי פזורים

ממתינים ידך לאחות

נדיבות כלה בחופתה

מנצחת תוגת חורף


אני מלטף את פנייך

צלילי תרועה בליבי

שברים, זעקה, תפילה

היפתחו שערי שמים.