אני עולם גועש של מחשבות. ברגע אחד יכולות רחף לי מאה מחשבות שונות שלא תמיד משלימות. אני עולם גועש של חשש משיפוטיות. עולם גועש של תשמרי על עצמך עולם של אסקפיזם ואוונגרד ואקסיסטנצייאל. ברירות ומחשבות ואמונות משתנות. בשורה ב-או ובשורה ב-הא ובשורה טובענית.
אני עולם גועש של פחד מהמה יחשבו , של ממה תתפתחי , של למה את לא , למה את כן...אני עולם גועש שניבט מעינייה של הנביאה. מהאני מצפה, אני צופה לך, אני רוצה שייעשו דברים אף, על פי. אני רוצה שתהיי אני אבל את אבל בעצם אני. המבוך הזה בנוי משכבות כל כך גדולות של אכזבה , של ציפייה, של תהומה של הבן ושל האב. אני עולם שלם של תעשי בדרכך אבל בדרכי אך בדרכך אבל בעצם שלי. את עולם של הכלה , את עולם של חמלה אך היכן עולמי שלי בכל הכאוס התוהו ובוהי של אהבה טהורה ואמונה בעצמי אך בעצם בך אבל הפעם באמת-רק בך.
נביאה שמסתכלת ומזילה ונזילה
וה-פזילה...
אבל באהבה אינסופית וגאווה גדולה ושיחה על הא ודה שמפתחת לאו הא והלא נודע ושלא נדע. אבל באמת באהבה