הולך היוגב אחרי מחרשתו

סתת מכה באבן

מחשבתי מוליכה אותי

מתהומות נובעים הבזקיי אור מגיעים

ראי אותי הסתכלי

הזמן כיין טוב נמזג לכוסות

בשקיקה אותו נשתה

לזמן שאינו חוזר

רוצה לצעוק להשתגע להפוך עצמי

כמו חולצה אחרי הכביסה

-

יוצא לבדי לדרך

שקט יורד עוטף ומלטף

והדרך - עוד ארוכה ונושמת

נפתחים חדרים עולמות נשמתי

והרוח מרגיעה וצוננת

את נפשי הבוערת