אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּךְ אַתְּ חוֹבֶשֶׁת כְּכוֹבַע רְחַב שׁוּלַיִם

לְהָגֵן מִפִּגְעֵי הָרוּחַ הַמְּשׁוֹטֶטֶת בַּעֲרָבוֹת אֲלֵיהֶן תִּקָּלְעִי

וְיֵשׁ לְהָנִיחַ שֶׁהַגֶּשֶׁם אַף הוּא יִשְׁטֹף אוֹתָךְ אֵי פֹּה וְאֵי שָׁם,

וּמִן הָאָבָק לֹא תִּהְיִי מְחֻסֶּנֶת- אֲבָל אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים בַּדֶּרֶךְ

עֲמִידִים מול שִׁנּוּיִים פִּתְאוֹמִיִּים בְּמֶזֶג הָאֲוִיר, וּכְנֶגֶד

דֵּעוֹת קְדוּמוֹת שֶׁל חוֹרְשֵׁי רָעָתָם, וְעוֹמְדִים כְּחוֹמָה 

אֲטוּמָה נֶגֶד כָּל נִסָּיוֹן לְרַסֵּס בֹּשֶׂם בֵּין שִׂיחֵי הַגַּן. אַתְּ וַאֲנִי

יוֹדְעִים אֶת הַמַּשְׁמָעֻיּוֹת שֶׁל הֲלִיכָה נֶגֶד כֻּלָּם. גַּם יוֹדְעִים

שֶׁאֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה. גַּם אֵין לְאָן.אֶפְשָׁר רַק לָשֶׁבֶת וְלַחְשֹׁב,

וּלְהָנִיחַ שֶׁהַמָּחָר יָבוֹא טוֹב אוֹ רַע . תָּלוּי אֵיךְ יָבִיאוּ אוֹתוֹ.