כְּשֶׁתִּהְיִי גְּדוֹלָה,

אוּלַי תִּכְתְּבִי שִׁירִים.

אָנִיחַ בְּיָדַיִךְ קֶסֶת-

 וַאֲמַלֵּא אוֹתָהּ בַּחֲלוֹמוֹת.

אֶקַּח אוֹתָךְ אֶל הַשָּׂדוֹת-

בָּהֶם אֹדֶם הַשְּׁקִיעָה

יַחְרֹז אֶת יְפִי

מִלּוֹתַיִךְ הַנִּכְתָּבוֹת.

אֶשָּׂאֵךְ אֶל חוֹפוֹ שֶׁל יַם-

וְעֵינַיִךְ חוֹלוֹת נוֹדְדִים

שֶׁל תֹּם,כַּאֲשֶׁר

כָּבַשְׁתְּ אֶת רֹאשֵׁךְ הַקָּט

בְּחֵיקִי,

בַּלַּיְלָה הַהוּא בּוֹ הָיִית

כֹּה קְטַנְטַנָּה,

וַאֲנִי רַק רָצִיתִי-

שֶׁלֹּא יִגָּמֵר-

אַף פַּעַם.

וְאֶת רַק הִתְבּוֹנַנְתָּ בִּי

בְּמַבָּטֵךְ הָעוֹלָל,

בִּתְבוּנַת הַמְּתִיקוּת :

הַלֹּא תֵּדְעִי שֶׁבַּאֲשֶׁר

אֶהְיֶה-

גַּם אִם לָאו-

עַד עוֹלָם יָשִׁיר לָךְ לִבִּי:

דְּבָרִים שֶׁל-

 אַהֲבָה.