אני לא מחפש אותך.

את יודעת, נעול רגשית.

סגור הרמטית בפניי תיגרים שהמין היפה יכול להציע לי.

מתרחק מבחורות שמפזרות את שיערן על עיניי כבטעות ולוקח צעד אחורה.

לא ניגש לבחורה שרוקדת הכי יפה במועדון ומתחיל לדבר איתה שיחה קולחת שתוביל את שנינו לעתיד מבטיח, שאולי יימשך לילה אחד ואולי כל החיים.

אני לא מחפש אותך.

לא בגלל המשפט שכשלא תרצה זה יגיע.

אינני מאמין בזה.

ברגע שארצה זה יקרה.

אני לא רוצה.

כי את קיימת.

לא רק בדמיון שלי.

והמרחק בינינו חוצה יבשות כמו שהקשר בינינו הוא אפלטוני עד פעם או פעמיים בשנה שאת נמצאת בארץ או כשאני נמצא בחו"ל.

אני לא מחפש אותך, מצאתי אותך.

אך אינני יודע איך הופכים את המציאה להמשך בניית החלום המשותף שלי ושלך ואי רמיסת רצונותיך בו זמנית.