לבית ילדותי

לא ראיתי מאום

חרב עולמי

נצורים זכרונותי

באותה

פיסת אדמה

שהצמיחה

עצים ופרחים

ועתה היא שממה

בלילה ההוא חשתי

שמיים שחורים

אלוהים כיבה

את הכוכבים

ובדמיוני חלון

אבי 

אימי

ישובים דוממים

מצפים

ואני באתי לבקר

ידיי ריקות

והדמעות

נושרות

נושרות