עפר רגליי לא חשוב

לנוכח שמש שוקעת

יש תקווה בלב בן-אנוש

יין מר הם החיים

זורמים מנתבים דרכם בהפתעה

לא - לא שערתי לאן מובילים

דרכיי במעלה ההר

סירבתי לקריאה החרישית

זאת הדרך

מדוע נבהלתי מבוז המשעול

תחת שמש אחת בודדת

ירח נישרך ומלווים אותי בדרכי

לפעמים גם לשמים אין דמעות

אין אהבות אין שנאות

כעסיי אינני חונק בתוכי

האם את מקווה בתקווה

אני רק ילד

שאוסף מראות אושר צוהל

לקיומי באהבה