זה אני ההולך בדרכים וחווה חוויות בעינים שוקקות עם דמעות,

לא רציתי לראות ילדים מוכים על ידי אימאות כועסות מאוד.

לא עזרו  הערותי ונועם דברי כי אני לא האב וכי מהיא זכותי,

ילדים מוכים הופכים לילדים מכים ואין בידי למנוע זאת זה אני.

זה אני שהולך לכוון האגם  בעמק איילון לנגד עיני גורים פרוותים,

חמישה גורים של שעלה מוכספת יפהפים רצים אלי  לי מציצים,

רציתי רק ללטף אותם בי הם לא מאמינים הם בורחים למאורתם,

האם מופיע גוערת על גוריה מסתכלת עלי בחשדנות של עולם.

זה אני שסוחב את כל סבלי מאז אותה עליה שאיני מבין את  פשרה.

לו נתנו לי להחליט על גורלי אך הייתי ילד רך בשנים ילד של אימא.

היום אני מבין שגם אם נטלו את גורלך אחרים תדע לנצל את היום.

זה אני כן אני שמחפש מחפש כל יום כל רגע כל שעה להגש/ים חלום.