פַּעַם,מָתַי שֶׁהוּא -

אָבוֹא לְבַקְּרֵךְ:

בְּאִם לֹא תִּהְיֶינָה הַדְּרָכִים

עֲמוּסוֹת בְּאִיִּים שֶׁל זִכְרוֹנוֹת

מְעִיקִים,מַכְמִירֵי לֵב-

יֵשׁ לְהָנִיחַ שֶׁלִּבִּי יְנַוֵּט אֶת

רַגְלַי, שֶׁכְּמִשְׁקוֹלוֹת רוֹמְסוֹת

אֶת נִשְׁמַת הָאֲבָנִים הָאֲפֹרוֹת

עֲלֵיהֶן מְשׁוֹרְרִים מְדַבְּרִים

בְּסוֹף יְמֵי זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם.

וְרַק אֲנִי לֹא.

מְבוֹדֵד עַצְמִי,סָר וְנִרְגָּן.

שִׁירֵי אַהֲבָה נִכְתָּבִים רַק

בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ.

אַחֲרִיתָהּ הִיא

שִיכְּחָת הָאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים.