מילים לא משנות היסטוריה,

שפה.

מצווה, או חובה?

למוד אכזבות, והנה הפתעה -

ערב שבת הופעת בתאטרון.

קול נעים, כשל ילדה.

שבעתי הרהורים על הילדות.

מחשבות רגע מיוחד,

מדבר בעד עצמי, משתדל

להיות מקורי.

מערכה בטיפול,

מחפש בין החברים קשר

משמעותי.

כל אחד זכאי לחברות,

תמיכת הלב.

חשתי, שאלוהים איבד כוחו

ייסורי כמיהה לדרור.

כחלום מרחף יגון שירי,

רק אחרי מותי ידובר בו.

אדם בתוך עצמו לכוד,

גר עם הכאב.

כל הזכויות שמורות"

תגובה של גלי צבי-ויס -

מילים לא משנות הסטוריה,

שפה.

כשלונו של האל אכזבה,

בבדידות האדם המתמודד על חיו.