הַמּוֹנִיוֹת מִסְתַּתְּרוֹת כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ מֵאֲחוֹרֵי עָנָן,

מוֹתְחוֹת עַד הַקָּצֶה אֶת בֹּא הָאוֹר הַצָּהֹב, הַמַּבְטִיחַ.

אָדָם נָפוּל בְּפֶרַח תְּשׁוּקָתוֹ הָרָטֹב מַבִּיט בָּרְחוֹב הָרֵיק וְחוֹשֵׁב:

זֶהוּ יוֹם הָאַהֲבָה - וְהַמִּטּוֹת מְלֵאוֹת פֵּנִיצִילִין וְשׁוֹקוֹלָד.

אֲנִי מַבִּיט בָּךְ, יַקִירָתִּי, כְּמוֹ בְּשֵׂעָר נוֹשֵׁר:

מְחַכֶּה שֶׁתַּשְׁאִירִי לִי עוֹר קֵרֵחַ כְּמוֹ כִּשׁוּרִים שֶׁל רוֹצֵחַ.

הָאַהֲבָה הִיא רַק יוֹם, הַשְּׁאָר הוּא פֶבְּרוּאָר דּוֹקְרָנִי.