בין רגשותיי הרבים מפריד קו

קו לא קיים - הוא שם

בערבים כאלה לקראת שבת

חולצה לבנה מחוץ למכנסיים

והיכן היא המיית הנפש

חמימות לב אל נרות דולקים

לאור נרות ללא מילים

מציץ אל חיי הנשרכים

בדרך סתומה לאן

כורסא ישנה מיטה סתורה

מחשבות מתגלגלות

רצות שבות כזמזום דבורים

היכן את - את והשבת

שביחד נישבע מנוחת הרגע

עיניים לעיניים - שפתיים

ליטוף קמטיי אושר בפנים

באותם רגעים אין בפי הגה

ראשי ריק ממחשבות

בעוד שהאהבה עוטפת לוטפת

ממלאה כל ישותי ונפשי