חיי

30/12/2005 12:46 | יעל
את שנטעת בי לא ניתן לגדוע זה היה שם מאותו הרגע זה ישאר תמיד את ששרפת בי לא ניתן להחזיר זה נעלם ולא יחזור לעולם רגע אחד רגע שנותן ולוקח כל שקרה בי מאז כל שידעתי מאז מונח עכשיו בשק הוא לא כבד ממש אני נושא איתי את ביתי ילדותי ואהבות כאלו שהיו כאלו שלא אני נושא איתי את לחישותיך את הקור אני לוקח גם דברים שרציתי להשאיר מאחור יש שם גם כמה סיפורים אולי הן אגדות שעזרו לי בשלב כזה או אחר לנסות ולהמשיך לחיות יש שם מילים שחרוטות יש שם שקרים ששיקרו לי יש שאני יש שם חבלים הרבה חבלים שקושרים אותי למקומות לאנשים יש פנים ומלא ריחות יש בשק שלי הרבה כאב יש גם צחוק יש מכל שעברתי אין שם סדר הכל זרוק ביחד הכל קשור בחבל אחד אלי ואל מי שאני עכשיו.