שעת פרידה18/09/2006 01:33 | אלירן רגבסתם כך, בשעת צהריים
קראת לי אל הגן...
מעלינו שמש, בין-ערביים
עת נפגשנו כאן
אמרת כי מכאן נפרדות דרכנו
שתקתי.. ללא שום דמעה
כי מה זו כבר דמעה בגילנו
איך שהדור השתנה...
ורק טיפת טל על ידי נושרת
טיפה קטנה וגופי רועד מקור
זוהי רק טיפה שותקת
כי אצלנו השתנה כבר הדור
הגן הראה פלאו עת דרכנו נפרדו
וקוץ שושן הכאיב בבשרי
טיפת דם נשרה על רגלינו
עת אחזתי בידך, באומרי:
"לא, אל תלכי לך!
כי עליי לא יזרח יותר אור
לא, אל תלכי לך!
כי אשוב, כבעבר, אל הכפור..."
ורק טיפה שוקטה של מים
על ידי נשארה
טיפה קטנה, ומהי?
כנראה הדמעה שנותרה... |