כשהיית ילדה קטנה25/03/2016 04:53 | אודי גלבמן. כְּשֶׁהָיִית יַלְדָּה קְטַנָּה, אַתְּ זוֹכֶרֶת- לֹא הָיוּ בְּגָדִים יָפִים כְּמוֹ הַיּוֹם. מִקְצָתָם אֲפֹרִים, חָקִּי, זוֹלְגִים טִפּוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם בְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ עוֹשִׂים דַּרְכֵּנוּ אֶל הֶהָרִים, שֶׁמֵּעֲלֵיהֶם הָיוּ הַשָּׁמַיִם - נְקִיִּים מִכָּל בְּשׂוֹרָה שֶׁל יוֹם עָתִיד לָבוֹא. וְאַתְּ אָמַרְתְּ לִי : אַבָּא, שֶׁרַק יִשָּׁאֵר כָּךְ תָּמִיד- הַכָּחֹל וְהַיָּם. וְהַיָּרֹק שֶׁל הֶהָרִים. וְעַכְשָׁו מִשֶּׁגָּדַלְתָּ וְהֵקַמְתְּ לָךְ בַּיִת, אֲנִי הוֹלֵךְ לְבַדִּי וּמַקֵּל נְדוּדַי חֲרוּשׁ קְמָטִים, תּוֹעֶה וּבוֹהֶה בָּאָשֶּר עָתִיד לָבוֹא: לֹא שָׁקֵט. נִרְעַשׁ אֶל חֶרְדוֹתַי. וּמָה יְהֵא עִם יְלָדַיִךְ, בִּתִּי שֶׁלִּי- בַּיּוֹם הַמָּחָר לָבוֹא, בְּעוֹלַם לְלֹא תִּקְוָה. וְאוּלַי, וְאוּלַי בְּכָל זֹאת מִסְתַּתֵּר חִיּוּךְ קְטַנְטַן אֵי שָׁם מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים,. מֵאֲחוֹרַי הַמָּחָר: שֶׁמָּא אֶחְבֹּשׁ עַל גַּבֵּי הַנִּכְפָּף תִּיק קָטָן שֶׁל תִּקְוָה. |