בשעה שאת כותבת שיר29/03/2016 01:06 | אודי גלבמןאֲנִי מֵנִיחַ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֶת כּוֹתֶבֶת שִׁיר, הֻוגַּהּ אוֹר מְנוֹרַת הַלַּיְלָה שֶׁבְּחַדְרֵךְ חוּטֵי מַחְשָׁבוֹת דַּקִּים , מִתְמַשְּׁכִים- בִּשְׂעָרֵךְ, שֶׁאֶצְבְּעוֹתַיִךְ,מָשָׁל הָיוּ פּוֹרְטוֹת עָלָיו אֶת הַצְּלִילִים הַחֲבוּיִים שֶׁאֶת דּוֹאֶגֶת לְבַל יִשָּׁמְטוּ בְּשׁוֹגֵג מִמְּגֵרוֹת הַשֵּׂכֶל, הַתְּבוּנָה- אֶל הַנָּלוֹז וְהַפָּשׁוּט שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הַמְּרַקְּדוֹת אֶת שִׂמְחַת הַחוֹל בּוֹ אַתְּ נוֹהֶגֶת לְהִתְפַּלֵּשׁ בְּשָׁעָה שֶׁאֶת נִתְקֶפֶת שיעורין שיעורין שֶׁל תְּשׁוּקָה יוֹקֶדֶת, וְעֵטְךָ מַרְעִיד, נִסְחָב- וְאַחֵר אַתְּ מַסְמִיקָה אֶל עַצְמֵךְ בְּיַדְּעֵךְ שֶׁבְּעֶצֶם אֵין שִׁיר אַהֲבָה בָּא אֶל סִיּוּמוֹ כָּל עוֹד אֵינְךָ רוֹעֶדֶת, וַאֲהוּבְךָ אֵינוֹ שָׁם- לְיַסְּרֵךְ. וְגוּפֵךְ וְכֻלֵּךְ. וְאַתְּ אֹדֶם שֶׁל סֹמֶק- וְאֵין יוֹדֵעַ עָצְמַת הָרוּחַ הַמְּטַלְטֶלֶת אֶת אֹהֶל הַשִּׁיר. |