כמו היית חבוקה בזרויותי

מבקשת מקלט-ואיין.

גרגרי אדמה קוראים

לאסף שברי חלומות:

ואנכי איש הולך לשום מקום-

משל נוכרי המפלס דרכו

אנה ואנה בסופות חול נודדות,

כמו היו הן אימותי הבאות

מן העננים ושדיהן-פרי מגדים

לינוק עד ייתם טוב .

ואני אינני.

ובבוא יום רחוק,

התהיי עימדי 

לתת יד מרעידה,

לכנוס בין זרועותייך

את שנשכח,

את-

שלא נודע מעולם.