שפכתי שיחי

לאוזני הים הגדול.

וסערות

צפו על פני המים,

כמו היו מבט ראשון של אלוקים בטרם נבראו המילים.

 

ימים אני אוחזת

בנשמתי מחוסרת ההכרה

בין השמיים לים

ומכריחה אותה להזרים לידי את מימיה.

 

ביני ובינה

(כך למדתי)

ים גדול מגמוא.

ביני ובינה

שמיים

וארץ,

ועולם שכולו מילה.