לֹא פַּעַם אֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי-

 בְּמֻנָּחִים שֶׁל שִׁיר פָּשׁוּט, 

שֶׁאָכֵן יָפֶה הִיא,

שֶׁחֲלָקִים מִסְדְּרוֹנוֹת אַרְמוֹנוֹתֶיהָ,

וַאֲנִי נִזְהַר לְבַל אַחְלִיק-

בִּסְבַךְ אַהֲבָתָהּ הַמְּתַעְתַּעַת.

ושעיניה צוֹחֲקוֹת

מִילְיוֹן תְּמוּנוֹת

שֶׁל דְּבָרִים-

שֶׁיָּכְלוּ לִקְרוֹת.