עָמֹק בִפְנִּימך

כָּל שָׁנָה

נְטוּעוֹת בַּשִּׁכָּרוֹן הַמָּתוֹק

 שֶׁל אַפְּרִיל,

יוֹצְאוֹת הַצִּפּוֹרִים

לַמַּסָּע אֶל שְׂדוֹת הַקֹּר-

הַרְחֵק מֵעֵבֶר,

לְחַפֵּשׂ-

אֶת אֲשֶׁר אָבַד.

וְהָאִשָּׁה שֶׁאִתְּךָ-

נוֹשֵׂאת אֵלֶיךָ עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת:

האתה הוּא זֶה

שֶׁאָמַר 

שֶׁאֲהָבוֹת אֵינָן מֵתוֹת:

הֵן רַק נוֹדְדוֹת

לְפֹה. לְשָׁם.

 לְאֵין לְאָן.

וְאַתָּה חֹופֶן יָדְךָ-

בְּיָדָהּ.

מֵאֵיפֹה שֶׁהוּא

שָׁר הָעֶפְרוֹנִי מַנְגִּינוֹת-

 מפַּעַם:

שִׁירֵי אַהֲבָה.

שֶׁחֲשַׁבְתֶּם שֶׁאֲבֵדָה.

וְאָז,

עָמֹק בַּלֵּב-

אֵי שָׁם בקַּרְקָעִית

שֶׁל דימעה מְסֹרֶבֶת:

תָּשׁוּב שַׁיֶּרֶת הַצִּפּוֹרִים.