בְּעֶרֶב יוֹם הַשּׁוֹאָה נִפְנֵיתִי לִרְאוֹת אֶת רִיאָל מַדְרִיד

בְּמִין תְּשׁוּקָה שֶׁכָּזוֹ-

לִרְאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁרוֹצִים לְנַצֵּחַ,

שֶׁזֵּעָתָם נִגֶּרֶת לָדַעַת בְּלִי חִשּׁוּבִים מְיֻתָּרִים

אִם זֶה נָחוּץ לָרוּץ עוֹד מֶטֶר אוֹ לֹא,

אֲבָל לְהַאֲמִין שֶׁאוֹתָם לֹא יַכְנִיעוּ.הוֹ לֹא, לְעוֹלָם לֹא.

וְלֹא חַשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מְחַלֵּל אֶת כְּבוֹדָם שֶׁל

הַמִּילְיוֹנִים שֶנִיספוּ, וְיָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת

לְכָל דָּבָר וְעִנְיָן, וַאֲנִי אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּי בִּמְקוֹמָם-

הָיִיתִי מַטְבִּיעַ , שִׁכּוֹר לִחְיוֹת, בַּדֶּשֶׁא-

וְלֹא נוֹתֵן לָהֶם כָּכָה סְתָם לָלֶכֶת.

גִּבּוֹר גָּדוֹל אֲנִי לֹא.זֶה כַּנִּרְאֶה הָיָה קוֹרֶה.

לָכֵן אֵינֶנִּי מִשְׂחָק ברִיאָל מַדְרִיד.גַּם לֹא-

בְּמַנְצֶ'סְטֶר סיטי שֶׁלָּחֲמָה עַד הַסּוֹף.

כֻּלּוֹ אֲנִי גִּבּוֹר כֻּרְסָה.טֶלֶבִיזְיָה,

סְפֶּקוּלַצְיוֹת- וְתוּ לֹא.

יום השואה.ריאל מדריד