פעם כתבתי שירה

הייתי מבקעת את חזי לשניים 

ומרססת מתוכו רשפים

את הלב הייתי מניחה בקלות שכזו על השולחן כפי שמניחים קערת סלט פשוטה  

ובמעיים 

הו במעיים הייתי מחטטת בידיים 

שולחת אצבעות מזוהמות לכל עבר 

שולפת מילים אדומות מעומק הרקמות 

ותופרת אותם במחט נפשי החלודה 

המחוררת התהומית המתאדה ואיננה 

לכדי שיר .