חותכות נתיב הלב
נושרות כמו שלכת בסתיו
טיפין טיפין מטפטפות
עד חלוף זעם
כמו מאום לא קרה
כאילו בלעה האדמה
והכל כלא היה
עד ליום הבא
מחשבות מתרוצצות
כמקדחה קודחות
אישוני עיניו צורבות
בתוך חייו עמוק
לוחשות מילים
קורבן עקדת יצחק
שפתיים מכווצות
שתיקה רועמת
בפיו תפילה
עד מתי שבוי
לרגשותיה מה יעודו
בעולם הגשמי
כל הזכויות שמורות / ויקי שטמר