שלום לכולם,

אני חושבת שקצת איבדנו פרופורציות לכאן ולכאן.

הומור זה דבר מאוד אישי, כמו כל דבר אחר שקשור ליצירה.

אני קראתי עכשיו לראשונה את יצירותיה של תמנע קורץ, ואני חושבת שהן לא ברמה של פורנוגרפיה. ממש לא. אפשר לומר שהיא הילכה על הגבול, אך עדיין לא בצורה בוטה מדי.

לגבי רמת היצירה: האינטרנט הוא מקום פתוח, כמו גם האתר הזה. יש בו כותבים מעולים, כותבים טובים, וכותבים פחות טובים. גם אצל אותו יוצר, ניתן למצוא יצירות טובות או פחות טובות, באותו שבוע אפילו, או בפרקי זמן כאלה או אחרים. ממש כפי שטען תל אביבי זמני, ובצדק. כתב בעדינות שהוא מעדיף יצירות אחרות של תמנע קורץ: יפה תרבותי, הולם וזכותו לחשוב כך.

 

לדעתי, קצת סובלנות, חופש ביטוי לא יכולה להזיק לנו כעם בכלל ובאתר הזה גם כן.

 

זה אולי לא מצחיק כל אחד, ההומור הזה. אבל כפי שאמרתי כבר בתחילתה, להצחיק זה לא קל בכלל.

אז יאמרו כמה אנשים: "אותי זה מצחיק"-בסגנון רבקה מיכאלי.

או "אותי זה לא מצחיק". אבל לומר שתמנע קורץ הורידה את הרמה של "דרך המילים". זה מוגזם ביותר.

בעיני, זו פגיעה באחת הכותבות הטובות באתר זה.

מעל לכל, מורה על חוסר סובלנות לזולת.

 

כבר קראתי כאן סיפורים על משגלים סוערים, אהבה שנמכרת בכסף ועוד ועוד. זו אמנם לא מהות האתר, אבל גם ליוצר מותר לגעת בחומרים שהוא פחות נגיש אליהם פה ושם.

 

אז לסיכום:

בואו נחזיר את היום הנפלא הזה, ואת הרעיון של רונן לפרופורציות.

ניתן מקום גם ליוצרים מסוג אחר, ואם זה פוגע במישהו יש דרך לומר זאת. בעדינות (כפי שלדעתי, עשה זאת יפה תל-אביבי זמני). כך ברכות בדרך-ארץ.

 

בעיקר עכשיו לפני ראש השנה, אני מבקשת להחזיר את "דרך המילים", לדרך ארץ, דרך המלך של כבוד הדדי, הקשבה לאחר, סובלנות ומתן הערות גם הקשות ביותר, בדרך נעימה.   

שיהיה המשך יום נעים, מצחיק ומהנה לכולם,

גלי