אנשים חוצים כבישים מהירים עמוסי תנועה

ואני עומדת באמצע מעבר חציה

בלי שהסתכלתי קודם לצדדים

בלי שזיהיתי אם קיימת סכנה.

 

אנשים כותבים את דעתם, מצוקתם, נפשם, אהבתם

ואני ניצבת מול דף, וכל כולי רעש ותהפוכות

ואיני יודעת לכתוב.

 

אני חולמת שאני רוצה להפיל את הילד, 

רוצה לגמור איתו עוד לפני שיתחיל. 

שוב ושוב

אני רוצה להספיק לחצות את הכביש

ולכתוב שיר