הרגשתי, 

באצבעות מגרד

הרצון,

לכתוב שיר.

אבל זה לא היה שם

בקצה של הגוף.

זה היה שוב בפנים, 

הכי שאפשר

ולא רק גרד

בעצם פרפר,

לו הלב.

ועכשיו שוב מבין,

לא המילים,

חשובות.

הרי שוב לא כתבתי

או בעצם כמעט, 

כלום.

כי איך זה אפשר,

במילים

לתאר הרגשה,

כל כך נפלאה.