אל תסתתר בתוך מחשבותיך
תוציא אותם כמו ספר לאור
בטרם תסתגר בתוך עצמך
ושוב הסהר יסתיר את פניך
אילו ידעת להעריך את מה
שהחיים העניקו לך
הייתי מבין כמה אור נפל בחלקך
היית אוחז בשתי ידיך מה שנפל ברשתך
הלילה יורד ואתה בתוך החשיכה
הכל סביב מואר אתה תקוע בעבר
הקירות נוטפים צינה
ורק המבט תקוע כמו מסמר תלוי
שחרר את הסכר מחייך
היקום יבוא לקראתך
כל הזכויות שמורות / ויקי שטמר