אדם בונה ביתו

סוחב על גבו עברו

אינו מבחין בסימני כאב

שמותיר באחרים

אהבתי שקדחה לרגע בבשרך

מלאה גופך בחום

חדרה לעברייך הפנימיים

בסיפון חדרייך אלך

מוכה סנוורים ואהבה

חולה געגועים

לבבי פתחתי - לאורותייך זרחתי

מושיט ידיי לאין גוף

רגשותיי התנפצו באין הבעה

ועדיין כל רגע מתחיל מחדש

לגשור חיי בחייך

אדם בונה ביתו

נאחז בשריון דרכי אבותיו

באמונתו

שאינה מאפשרת לתבונתו

לדבר באהבה