"ראיתי ערב בשתיקתו,

נבוך הביט בי ברסס אורותיו-

כמו הפציעו בלווית שמש אל סף יומה.

ומבטו רך וערפילי

וליבו טחוב וגחלילי

כמי שחזה בדמדומי חמה בהיוולדה.

בהתהדר היום

(כך סיפר לי)

חבוי הוא בחצר האחורית של העולם,

נקלף אט אט

מתוך שכבות של יום.

ראיתי ערב בבדידותו,

ראיתי אדם."