לפעמים אני רוקם לי הווייה

ממחשבות בתנועתן,שבאות אלי

בבוקר קור עז או ערב רך

אד אפלולית דק

לסירוגין

מחשבות אשזור,למעשה ריקמה

לתחרה זו בזו

אלכדן בתוך סורג

אוצרות ניגודים

כעין סריגה למשבצות

עולות מתחום הנשייה

 כמו למשל שדמעה וחול

הם ניגודים

כי הדמעה,נשים לה לב

גם אחת, בודדה על לחי

בת עין ,לבדה

להבדיל מגרגר אחד

מאין מספר

של חול.

משוררים משכו בעט

ציירים הישרו את מכחולם

לאמן דמעות של מלאכים

פסלים דמעו אותן

לדם הנפש

הפצועה

כי נושאת מטען חשמל 

היא הדמעה

טוענת לקדושה

להבדיל -מהחול.

אהבתי את הדמעה של חסד ורחמים

הרוח המנשבת על מים חיים

ולא לחולל את מחולות העגל

והזהב

בחולות מדבר.

לפעמים אני רוקם לי הווייה

מניגודים מסותתים

באבני הזמן

ודמעה בחול.